מזל של עבריינים או שכל ישר של שופטת? * עבריין מס מהקריות יצא בעונש קל יחסית לחומרת העבירה שיוחסה לו * עורך דינו של הנאשם:"ירושלים חרבה על שנהגו על פי דין ולא לפנים משורת הדין"
מקור: רון פלדהיים
בעל עסק לפחחות מהקריות, שלא העביר למס הכנסה כספי ניכויים ממשכורות עובדיו במשך שנתיים בסכום של למעלה ממיליון שקלים, זכה להתחשבות מפתיעה מצד השופטת בבית משפט השלום בחיפה. למרות שלא ישלם את החוב שצבר למדינה, בשל טענתו לחוסר יכולת כלכלית ולאחר שכבר השתמש בכספים שניכה מהמשכורות לצרכים אישיים ולא העביר לפקיד השומה, הסתפקה השופטת יעל פרדלסקי, במתן עונש קל יחסית בדמות עבודות שירות לתועלת הציבור.
את הנאשם ייצגו עורכי הדין אלי סרור וזוהר ניסים, אשר הצליחו לשכנע את בית המשפט להגיע לפסק דין מתחשב במיוחד, למרות שמדובר בעבירת מס מהחמורות ביותר על פי החוק, המצריכה עונש מאסר. מדובר בבעל עסק בתחום הפחחות, אשר העסיק במשך למעלה משנתיים עובדים מחיפה ומהקריות במשרות שונות בחברתו, שילם להם ממשכורת בהיקף של למעלה ממיליון שקלים, ומהמשכורת ניכה כחוק מס במקור. מטרת הניכוי הייתה העברה לשלטונות המס, אבל מה ש"שכח" המעביד לעשות הוא להעביר את הכספים למדינה בפועל, על אף שכבר ניכה אותם משכרם על העובדים.
על פי החוק, המדינה רואה בעבירה זו, אי העברת ניכויים, חמורה יותר מהעלמת מס ואחת מהעבירות החמורות ביותר בתחום המיסים. המעביד נחשב למחזיק כספים של העובדים, עבור המדינה. המדובר בתשלומי מס שהיו אמורים לשלם העובדים ממשכורתם, והמעסיק הוא בסך הכול ה"צינור" שלהם להעברה נוחה ופשוטה של כספים אלו, ואין הוא מהווה כלל צד בפעולה. למרות זאת, המעביד רק לקח את הכספים ולא העבירם הלאה.
הנאשם פנה לעורכי הדין ממשרד ניסים את כהן שבחיפה, ואלו החליטו לנסות להשיג תקדים. עוה"ד זוהר ניסים ואלי סרור ניהלו את התיק, וטענו בפני בית המשפט כי למרות העבירה הקשה שביצע מרשם, מדובר במקרה חריג ביותר ובנסיבות עבירה חריגות ומעל הכול – מצב אישי קשה של הנאשם. לאחר ששוכנעה השופטת פרדלסקי כי הטענות הללו מוצדקות, החליטה שמכיוון שהעבריין לא בעל ממון המאפשר לו לשלם את החוב האמור, ומאחר והשתמש בכספים הללו לצרכים אחרים, עונשו יסתכם בעבודות שרות לתועלת הציבור, וללא כל קנס כספי.
לאחר מתן ההחלטה אמר עו"ד סרור: "כבר נאמר 'ירושלים חרבה על שנהגו על פי הדין ולא לפנים משורת הדין'", ונציגו השני של הנאשם, עו"ד זוהר ניסים סיכם: "אנו שמחים שבית המשפט השתמש בסמכותו על מנת לאבחן בין המקרים השונים, והשכיל להבין כי מדובר במקרה חריג שלמרות שהעובדות דומות למקרים אחרים הנסיבות הספציפיות שונות לחלוטין, ולכן גם גזר עונש שונה והולם את המקרה".
