פנסיונר שעבד במדגה באחד מקיבוצי הסביבה יקבל פיצוי בגובה 180 אלף שקל, לאחר שסבל מזיהום בשל דקירה מדג מושט ולמחרת סבל משבץ מוחי. התובע, כיום בן 87, נדחה על ידי המוסד לביטוח לאומי, והפיצוי הגבוה ניתן למרות גילו המבוגר והעובדה שהכנסתו לא נפגעה.
המקרה אירע לפני כעשר שנים, כאשר התובע נדקר במהלך עבודתו במדגה של הקיבוץ מסנפיר של דג אמנון (מושט). תחילה נבדק במרפאת הקיבוץ ונשלח לביתו, אולם כאשר מצבו החמיר הוא פונה לבית החולים עם חום גבוה, שם אובחן זיהום בידו, והוא נותח בהרדמה כללית במטרה להוציא את הנוזל שחדר לאצבעו.
בהמשך התברר שהזיהום נגרם מחיידק הנמצא בסנפירי הדג. למחרת עבר שבץ מוחי, בעקבותיו שותק פלג גופו השמאלי, הוא רותק לכיסא גלגלים ונקבעה לו נכות בשיעור 100 אחוז.
תביעתו לתאונת עבודה נדחתה בשל העדר קשר סיבתי בין האירוע המוחי לחיידק, והתובע הגיש תביעה בבית המשפט נגד מעבידו, הקיבוץ. במקביל, הגיש הקיבוץ תביעה כנגד חברת הביטוח בדרישה לכיסוי הוצאות הטיפול בתובע בבית חולים סיעודי.
עורכי הדין דורון מוזס ואלי סרור, אשר ייצגו את הנתבע ואת הקיבוץ, טענו שהשבץ נגרם כתוצאה ישירה מהזיהום. במסגרת התביעה נחקרו מומחים רפואיים משני הצדדים בנושא. לאחר שנים של מאבק משפטי ניתן בשבוע שעבר בבית משפט השלום בחיפה פסק דין מפורט.
בהחלטתה כתבה השופטת לעניין הדקירה והזיהום, כי כפי שטענו עורכי הדין מוזס וסרור, הרי שאין להסיר מהקיבוץ את האחריות לדקירת התובע, אף שמדובר בסכנה ידועה כאשר עובדים עם דגים, שכן היה על הקיבוץ לדאוג לאמצעי הגנה ראויים.
לגבי האירוע המוחי, נקבע שהקיבוץ אחראי כלפי התובע לפחות באופן חלקי. תוך ניתוח משפטי מורכב באמצעות דוקטרינה חדשה המכונה: דוקטרינת "עמימות סיבתית", נקבע שישנה סבירות של 30 אחוז לגרימת האירוע המוחי כתוצאה מהזיהום ולפיכך קיבל 30 אחוז מנזקיו כפי שהוערכו על ידה.
בין השיקולים היו העובדה שהתובע סבל מסוכרת ובעברו סבל מאירוע לב, דברים שייתכן כי גרמו לאירוע המוחי ולא הזיהום.נזקיו בגין כאב וסבל נקבעו ל-500 אלף שקל, וכן נגרמו לו הוצאות, ובסך הכל קבעה השופטת פיצוי בסך 180 אלף שקלים על פי החישוב האמור.
יצוין כי הסכום גבוה במיוחד לאור העובדה שהתובע בן 87 ולא הוכח שהכנסתו נפגעה מהפסקת עבודתו, בשל היותו חבר קיבוץ.
לעניין תביעת הקיבוץ נגד חברת הביטוח, נקבע כי הקיבוץ הוציא יותר ממיליון שקל בגין הטיפול, ולפי 30 אחוז מהנזקים יקבל מחברת הביטוח, 387 אלף שקל. בנוסף תשלם חברת הביטוח 17 אחוז מהסכום הכולל בגין שכר טרחת עורכי הדין.
עו"ד מוזס: "דוקטרינת 'עמימות סיבתית' מאפשרת לבית המשפט לפצות תובעים למרות שאינם יכולים להוכיח מעבר ל-51 אחוז את תביעתם כנגד הנתבעים".