04-833-9595 FrancoisРусский

אם היה נופל בשחרית, אולי היה מוכר כנפגע תאונת עבודה 21.02.10

תושב משגב עצר בדרך לעבודתו בבית הכנסת לתפילות מנחה וערבית. ביציאתו נפל ונחבל באופן קשה הביטוח הלאומי לא הכיר במקרה כתאונת עבודה, כי החוק מגן רק על מתפללי תפילות בוקר. הוא מערער וטוען: תפילת בוקר היא רק דוגמה

מקור: נדב מאיוסט  mynet

 

תפילת שחרית כן, ערבית לא: פציעתו של תושב משגב לא הוכרה כתאונת עבודה בשל העובדה שנפצע כשעצר בבית הכנסת לתפילות מנחה וערבית, כאשר הנוסח היבש של החוק מכיר רק במקרים בהם עוצר העובד לתפילת בוקר.

האם הנוסח היבש הוא הקובע ומי שמתפלל בדרכו לעבודה תפילות צהריים או ערב אינו זכאי להכרה בפציעתו בדרך לעבודה כתאונת עבודה? בית המשפט יתבקש להכריע.
הערעור הוגש לפני מספר שבועות לבית הדין לעבודה בעקבות החלטת המוסד לביטוח לאומי לדחות את תביעתו של י', תושב משגב, להכיר בפציעתו כתאונת
עבודה. מהתביעה עולה כי י', אשר עובד כמשגיח כשרות באזור הקריות, היה בדרכו לעבודה בשבת בערב.
לטענתו, בדרכו לעבודה עצר בבית הכנסת כדי להתפלל תפילות מנחה וערבית, מתוך כוונה להתעכב אך ורק לצורכי התפילות ולהמשיך לעבודה. בצאתו מבית הכנסת נפל י' במדרגות ונחבל ברגלו בצורה קשה. מאז המקרה, כך אומר, עבר מספר ניתוחים מסובכים, הושתלו ברגים ופלטינות ברגלו והוא סובל מצליעה.

אלא שבמוסד לביטוח לאומי החליטו שהתושב לא היה בדרכו לעבודה ושתפילה לא נחשבת לעצירה בדרך לעבודה ודחו את תביעתו.
הסיבה להתעקשות הביטוח הלאומי הינה, בין היתר, בשל העובדה שהחוק אמנם מגן על עובד העוצר להתפלל בדרכו לעבודה ומכיר במקרים שכאלה כתאונות עבודה, אך נוסח החוק נוקב מפורשות בתפילות הבוקר. בביטוח הלאומי טענו שהעובד עצר לתפילת ערבית, ולכן לא ייהנה מהגנת החוק, אף אם לטענתו היה בדרכו לעבודה.
למעשה, נתפסו בועדה הרפואית לניסוח החוק שלא מפרט דבר בנוגע לתפילות אחרות. אלא שהחוק לא עוסק בתפילות אחרות מאשר תפילות הבוקר. מסיבה זו טוען בא כוחו של י', עו"ד אלי סרור, שהמחוקק לא התכוון לקבוע שרק עצירה לתפילת הבוקר תחשב לתאונת עבודה.
לתביעה מצורף מכתבו המפורט והתומך של שר המשפטים, יעקב נאמן. נאמן ייצג את י' כחבר עד שהתמנה לתפקידו החדש, ולאחר מכן עבר התיק לעו"ד סרור. "החוק מתייחס דווקא לתפילת הבוקר, שכן מרבית האנשים מתחילים עבודתם בבוקרו של היום ושבים לביתם בערב", כתב נאמן. "והרי לא יעלה על הדעת כי המחוקק התכוון להפלות בין עובדים אשר יום עבודתם מתחיל בבוקר לבין עובדים המתחילים עבודתם בשעות הערב, בייחוד עת מדובר בעובד אשר עבודתו הינה לצורכי ציבור וכאשר מרשי לא עושה דבר השונה מזה של עובד הבוקר".

עו"ד אלי סרור: "זה שהמחוקק לא חשב על כל האופציות בזמן החקיקה, או לא פירט אותן, לא אומר שצריך להפלות. בדיוק בשביל זה נועדה הפסיקה. לטענתנו, בחוק כתוב תפילת בוקר כדוגמה בלבד לאדם שעוצר להתפלל בדרכו לעבודה, כמו שהיה במקרה של י'.

המוסד לביטוח לאומי החליט לפרש את המילה הזו לא כדוגמה, אלא כאפשרות יחידה שבמסגרתה לא יוכל למשל מוסלמי לקבל הכרה בתאונת עבודה אם יעצור להתפלל בדרך".
המוסד לביטוח לאומי מכחיש בכתב התביעה שלו את טענות התובע, ונטען כי הוא לא הוכיח שהתאונה אירעה תוך כדי ועקב נסיעתו למקום העבודה, כדרישות החוק.
"בנסיעתו של התובע חלה הפסקה או סטיה של ממש מהדרך המקובלת, שאינן למטרה הכרוכה במילוי חובותיו של התובע כלפי מעבידו.
"המחוקק ציין במפורש כי קיום מצוות תפילת בוקר בציבור בבית תפילה בו נוהג האדם להתפלל, אינה בגדר הפסקה או סטיה של ממש, להבדיל מתפילת ערבית, הכוללת שהות של כשעתיים בבית הכנסת.

לכתבה במלואה

לשיחת ייעוץ ללא עלות

מלאו פרטים ונציג שלנו יחזור אליכם בהקדם.