04-833-9595 FrancoisРусский

תאונה שאירעה במהלך ביקור העובד בבית הכנסת בדרכו לעבודתו עונה על ההגדרה תאונת עבודה 27.12.12

מקור: פוליסה

בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה נדונה תביעתו של ישעיהו גברילאוב (להלן:"גבריאלוב"),שיוצג ע"י עו"ד אלי סרור ועו"ד מיכל מזור-מור,כנגד המוסד לביטוח לאומי (להלן:"המל"ל"),שיוצג ע"י עו"ד רן ניסים. פסק הדין ניתן ב-31 במאי 2012,בפני השופטת מיכל אריסון-חילו ונציג המעסיקים,עלי מאיר.
בזמנים הרלוונטים לאירוע,שימש גבריאלוב כמפקח כשרות מטעם המועצה הדתית חיפה,
במאפיית "המפגש".
בנסיבות האירוע,נכנס גבריאלוב לבית הכנסת ולאחר שהתפלל תפילת מנחה וערבית,מעד במדרגות בית הכנסת,ונפגע ברגל שמאל.הנפילה אירעה עת היה גבריאלוב בדרכו לרכבו שחנה בסמוך לביתו,לשם נסיעה לעבודתו.בית המשפט נדרש לדון האם עצירתו לתפילת מנחה וערבית הינה סטייה של ממש בדרכו מביתו ולעבודתו,וזאת,לשם קביעה האם מדובר בתאונת עבודה.
גבריאלוב הגיש תביעה למל"ל לתשלום דמי פגיעה והכרה באירוע כתאונת עבודה,אולם קיבל מהמל"ל מכתב דחייה מן הטעמים כדלקמן:"מעיון בפרטי תביעתך ומברורים שנערכו עולה,כי התאונה לא אירעה תוך כדי הליכתך ממעונך לעבודה,כנדרש עפ"י סעיף 80(1)לחוק,אלא בדרכך מבית הכנסת לעבודה.
לחילופין,אף אם היית בדרך לעבודה ממעונך,ביקורך ושהייתך בבית הכנסת לתפילת ערבית לא היו למטרה הכרוכה במילוי חובותיך כלפי מעבידך,ועל כן הינן בגדר הפסקה של ממש.
לפיכך,לא ניתן לראות בתאונה זו תאונת עבודה".
לטענת גבריאלוב,יש להכיר באירוע כתאונת עבודה,לאור הוראת סעיף 81(ב)(2)לחוק הביטוח הלאומי[נוסח משולב],תשנ"ה-1995(להלן:"החוק"),הקובע:"לא יראו כהפסקה או כסטיה של ממש ,לענין סעיף קטן (א),אם עשה זאת המבוטח לאחת מאלה..(2)כדי לקיים מצוות תפילת בוקר בציבור בבית תפילה שבו הוא נוהג להתפלל". לפיכך,טען גבריאלוב,כי הליכתו לבית הכנסת ביום שבת,בדרך מביתו לעבודתו,אינה מהווה סטייה של ממש,וחזרתו מבית הכנסת לרכבו,הינה הדרך המקובלת והקבועה לעבודתו.עוד טען גבריאלוב,כי אם ייקבע,כי אכן מדובר בסטייה,הרי שלטענתו הסטייה הייתה לשם מילוי תפקידו ובהתאם לסעיף 81(א) לחוק,הקובע "תאונה שאירעה תוך כדי נסיעה או הליכה…אין רואים אותה כתאונה בעבודה אם חלה בנסיעה או בהליכה הפסקה או סטייה של ממש מהדרך המקובלת,כשההפסקה או הסטייה לא היו למטרה הכרוכה במילוי חובותיו של המבוטח כלפי מעבידו…",ומתוקף תפקידו כמשגיח כשרות,היה עליו לקיים את מצוות התפילה,במסגרת חובותיו למעבידו.
מנגד טען המל"ל,כי הליכתו לבית הכנסת מהווה סטייה של ממש, מאחר וגבריאלוב שהה בבית הכנסת כשעתיים.עוד טען המל"ל,כי המחוקק לא כלל תפילות מנחה וערבית כחריג ל"סטייה",והמקרים האמורים בסעיף 81(ב) הם "רשימה סגורה" ואילו הפסיקה אינה יכולה להוסיף לרשימה זו.
בחקירתו על ידי חוקר המל"ל,ציין גבריאלוב,כי הינו עובד שבעה ימים בשבוע,והוא מגיע לעבודתו ברכבו.עוד ציין גבריאלוב,כי הוא יוצא מביתו חצי שעה אחרי צאת השבת,מתפלל בבית הכנסת תפילת ערבית, יוצא מבית הכנסת לכיוון רכבו החונה בביתו,ונוסע ישירות לעבודתו,מבלי לעלות לבית.
ביום האירוע התפלל גבריאלוב כשעתיים,כשלאחריהן, עת הלך ברחוב לכיוון רכבו, נתפסה רגלו והוא נפל על גבו והחליק מספר מדרגות.
בהתאם לזאת ציין בית המשפט כי לאור דברי ההסבר להצעת החוק,תכליתו של סעיף 81(ב)(2)לחוק הינה לאפשר לעובד לקיים את מצוות התפילה,בדרכו מביתו לעבודתו.בית המשפט לא מצא הצדקה בחוק להבחין בין תפילת השחרית המצוינת במפורש בחוק.כחריג ל"סטייה",לבין תפילת מנחה וערבית,שלא צוינו במפורש,ולטעמו של בית המשפט אין מדובר בהסדר שלילי לגבי תפילת מנחה וערבית.
לעניין זה,הציג בית המשפט את דברי בית הדין האזורי לעבודה בב"ל 3325/00 פאיד יאסר מסארוה-המוסד לביטוח לאומי –"על חשיבותה של התפילה בעיני המחוקק,ניתן ללמוד גם מהוראת ס' 81(ב)(2) לחוק ואין ללמוד מן ההוראה המפורשת הזו הסדר שלילי לגבי התפילות האחרות".
בית המשפט אף הביא את דברי השופט רבינוביץ בפסק הדין דב"ע נז/0-148 המוסד לביטוח לאומי-שולמית ארמי:"ניתן לטעון מאידך,שיש לנהוג בפירוש חוק בדרך גמישה ופתוחה הכל בהתאם לתכליתו ומסגרתו,ואין לדגול בקיבעון של "רשימות סגורות".דרך זו היא הדרך הנכונה בעינו".לאור הפסיקה,קבע בית המשפט,כי אין מדובר ברשימה סגורה,ואי ציון תפילות מנחה וערבית באופן מפורש בחוק,אינו מהווה הסדר שלילי,אלא לקונה אותה נדרש בית המשפט להשלים.
אשר על כן, פסק בית המשפט,כי אין לראות בתפילתו של גבריאלוב כ"סטייה" או הפסקה של ממש בהליכתו מביתו לעבודתו,ועל כן,האירוע עונה על תאונה שאירעה בדרך לעבודתו.בית המשפט החזיר את התיק למל"ל לשם חישוב זכאותו של גבריאלוב לקבלת דמי פגיעה.

לשיחת ייעוץ ללא עלות

מלאו פרטים ונציג שלנו יחזור אליכם בהקדם.