לא כל רכיבי השכר נחשבים לצורך קביעת השכר הקבוע לצורך חיוב פיצויי פיטורים. תקנות פיצויי פיטורים מגדירות מהם רכיבי השכר אשר יש להביא בחישוב שכר עבודה קובע לצורך חישוב פיצויי פיטורין. ככלל, קובעים החוק וההתקנות, כי "השכר האחרון" יכלול אך ורק את הרכיבים הבאים: שכר יסוד, תוספת ותק, תוספת יוקר מחיה, תוספת משפחה, תוספת מחלקתית או מקצועית.
בפועל, תלוש השכר שלנו מכיל רכיבים רבים נוספים. בין היתר, למשל: שעות נוספות, עמלות, בונוסים, פרמיה, מענקים, שווי רכב או אחזקת רכב, שווי טלפון נייד או אחזקת טלפון, גילום שווי, דמי הבראה, משכורת 13. מה מכל אלו נחשב כשכר קובע לצורך חישוב פיצויי פיטורים?
באופן כללי, הפסיקה קבעה כי רכיבים אשר נחשבים "תוספת" לא ייחשבו כשכר קובע לפיצויים. יחד עם זאת, נקבע כי יש לבחון את טיבה של התוספת, והאם מדובר בתוספת קבועה אם לאו, והאם מדובר בתוספת אמיתית או רכיב קבוע מן השכר (אותו יש להביא בחשבון כשכר קובע).
בית הדין לעבודה קבע, כי תשלומים בגין אחזקת רכב, אחזקת טלפון, שעות נוספות ופרמיה, לדוגמא, אינם מהווים חלק מהשכר הקובע לפיצויים אלא אם כן יוכיח העובד כי מדובר בתשלומים אשר הוגדרו כתוספת אך נועדו להסוות ו/או להקטין את השכר היסודי. נטל ההוכחה להראות כי התוספת פיקטיבית מוטל על העובד הטוען לכך.
הפסיקה הגדירה כי תוספת אמיתית, אשר אינה נחשבת לצורך חישוב השכר הקובע, הינה תוספת מותנית, התלויה בהתקיימו של תנאי או גורם מסוים וכאשר בהיעדרם – ישתנה המצב.
כך, בין היתר, נקבע, ביחס לרכיבי שכר שונים:
שעות נוספות – כל עוד מדובר בתוספת אמיתית המשולמת כנגד שעות בהן עבד העובד בפועל, (בין אם הן גלובליות או לא, בין אם משולמות על בסיס דיווח או לא), היא לא תהווה חלק מהשכר הקובע לפיצויים.
שווי שימוש – "הכנסה זקופה" אינה "שכר עבודה" ואין להביאה בחשבון לצורך חישוב פיצויי פיטורים.
פרמיה – אינה מהווה, עקרונית, כרכיב שכר שיש להביא בחשבון שכן היא משולמת בנוסף לעבודתו של העובד ומותנית בהתקיימם שלתנאים או נסיבות מסוימות. הפסיקה קבעה כי יש לבחון כל תשלום פרמיה או בונוס לאשורם, והאם הם תלויי מצב או תוצאה.
יצוין כי בעניין עמלות, קיימת התייחסות ספציפית בתקנות אשר קובעות כי שכר הכולל עמלות יחושב לצורך פיצויי הפיטורין לפי שכר הבסיס האחרון + ממוצע העמלות ששולמו לעובד במהלך 12 החודשים האחרונים.